אפלה גרעינית
language

מדינות גרעיניות בהתהוות

הדוקטורים טון, רובוק והאחרים הצביעו על העובדה כי ישנן כיום 32 מדינות לא-גרעיניות המחזיקות בחומרי הגלם הנחוצים לייצר נשק גרעיני. חומרי הגלם קיימים בעיקר בכורים הגרעיניים האזרחיים שלהן.

הצעד הקשה ביותר בייצור נשק גרעיני הוא השגת החומר הבקיע. זאת ניתן להשיג על ידי הפעלת כור גרעיני ובניית מרכז לעיבוד מחדש של פלוטוניום, שבו הפלוטוניום המיוצר בכור מופרד ממוטות הדלק. כל הטכנולוגיה, הציוד והמומחיות הנחוצים לביצוע הפעולה ניתנים להשגה בשווקים בינלאומיים הנתונים לפיקוח שטחי בלבד.

כיום ישנם כ-439 כורים גרעיניים הפועלים ב-30 מדינות ובנוסף בטייוואן. כ-35 כורים גרעיניים נבנים בימים אלה ב-11 מדינות, ביניהן סין, דרום קוריאה, יפן, רוסיה, קזחסטן, בולגריה, רומניה וסלובקיה (ראו: "כורים חדשים המתוכננים ברחבי העולם").

כור גרעיני מסחרי ממוצע מייצר כ-220 קילוגרמים של פלוטוניום בשנה (ראו "לא עוד עסקים כרגיל בכורי חשמל גרעיניים מוחשכים"). מאחר שנדרשים כתשעה קילוגרמים של פלוטוניום לייצר פצצה בגודל הירושימה, כל כור מסחרי מייצר די םלוטוניום לייצור 25 פצצות בגודל הירושימה בשנה.

איראן בונה כעת כור גרעיני בעזרת רוסיה. מצרים וטורקיה, שהשתעשעו ברעיון של הקמת תוכנית לייצור נשק גרעיני בעבר, הכריזו על תוכניות שאפתניות להקמת כורי חשמל חדשים. ערב הסעודית וחמש החברות האחרות במועצת שיתוך הפעולה של המפרץ (בחריין, כוויית, עומאן, קטאר ואיחוד האמירויות הערביות) הזמינו בסוף 2006 “מחקר משותף בנושא השימוש בטכנולוגיה גרעינית למטרות שלום". ב-2007, הליגה הערבית קראה "למדינות ערב להרחיב את השימוש בטכנולוגיה גרעינית למטרות שלום בכל התחומים בכדי לשרת את הפיתוח המתמשך".

אלג'יר ורוסיה חתמו בינואר 2007 על הסכם לפיתוח גרעיני. ירדן הכריזה כי גם היא מעוניינת בכוח גרעיני. מרוקו רוצה סיוע בהשגת טכנולוגיה גרעינית מהסוכנות לאנרגיה אטומית, ובמרץ 2007 פרשה מרוקו חסות על כנס בינלאומי של פיזיקה וטכנולוגיה של כורים גרעיניים.

אנו קרבים במהירות לעולם שבו נשק גרעיני לא יהיה נחלתן של חמש או תשע מדינות, אלא של עשרות מדינות, שלרבות מהן יש היסטוריה של יריבויות עזות ומלחמות מרות. אין כל פתרון צבאי לבעיה.

הניסיון לשמור על שיטה דו-מעמדית של בעלי הגישה לכוח גרעיני וחסרי הגישה לכוח כזה, באמצעות אכיפת האמנה נגד הפצת נשק גרעיני, לא תמשיך לעבוד עוד זמן רב, מכיוון שרבות מן המדינות נטולות הנשק הגרעיני מתחילות לאחרונה להאמין כי מדובר בסוג של "אפרטהייד גרעיני". למרות הפחתות ניכרות במאגרי הנשק הגרעיני מאז שנות ה-80', השכלולים המתמשכים במעכות הנשק הגרעיני והתלות במאגרי נשק גרעיני מצד המדינות החברות במועדון הגרעין סותרות את טענותיהן כי הן פועלות מתוך "רצון טוב" לחסל לגמרי את איום הנשק הגרעיני.

האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני תקרוס שוב אם המדינות הגרעיניות לא יכירו בעובדה הזו ולא יסכימו לחסל את מאגריהן הגרעיניים על פי לו"ז מחייב ומציאותי. הדרך היחידה למנוע הפצת נשק גרעיני ובסופו של דבר גם מלחמה גרעינית היא להשתלט על המאגרים הקיימים של חומר בקיע (ולמנוע את המשך ייצורו), ולאסור על נשק גרעיני.

ארץ השנה בה זנחה את תכונית הנשק הגרעיני HEU מתקנים להעשרת אורניום או הפרדת פלוטוניום: מספר אפשרי של פצצות פלוטוניום, 10 ק"ג פלוטוניום לכל פצצה מספר אפשרי של פצצות אורניום, 25 ק"ג לכל פצצה.
סין פעיל HEU , PU 910 880
צרפת פעיל HEU , PU 23610 1320–1372
רוסיה פעיל HEU , PU 27120 43520-44120
בריטניה פעיל HEU , PU 9630–10240 936
ארה"ב פעיל HEU , PU 50250 28200
מדינות גרעיניות דה-פאקטו        
הודו פעיל HEU , PU 1390–1490  
ישראל פעיל HEU (?), PU 56 1
פקיסטן פעיל HEU , PU 84 44
צפון קוריאה פעיל HEU (?), PU 4 1
מדינות ללא נשק גרעיני        
ארגנטינה >1990 HEU , PU 1100  
ארמניה     140  
אוסטרליה < NPTb HEU (?)   14
בלארוסיה Inherited 1990s   10–15
בלגיה   PU 2350–2450 28–30
ברזיל >1990 HEU , PU 210  
בולגריה     850  
קנדה < NPTb PU 13500 54
צ'כיה     620 3–5
מצרים < NPTb      
פינלנד     1100  
גרמניה   HEU , PU 9300–9600 56–108
הונגריה     750 6–10
איראן פעיל HEU (?)    
עיראק 1990s      
איטליה     650 4–8
יפן   HEU , PU 15160–15360 80
קזחסטן Inherited 1990s   300 424–438
לטביה       1
לוב 2003     1
ליטא     1000  
מקסיקו     240  
הולנד   HEU 300–390 29–32
פולין       20
רומניה >1970 PU 240 1
סלובקיה     840  
סלובניה     270  
דרום אפריקה >1970, כלי נשק שנוצרו HEU 580 24–30
דרום קוריאה >1970 HEU , PU 4400  
ספרד >1970   2690  
שוודיה < NPTb   4180  
שווייץ >1970   1750–2000  
טייוואן >1970 PU 2200  
אוקראינה Inherited , 1990s   4100 6–10
אוזבקיסטן       4
יוגוסלביה >1970      

טבלה 2: תאריכים בהם מדינות שונות עצרו את תוכניותיהן לפיתוח נשק גרעיני; האם יש או היו להן בעבר מתקנים להעשרת אוקרניום, או מתקנים להפרדת פלוטוניום; ומספרי פצצות הגרעין שניתן יהיה להרכיב מן הלוטוניום או האוראניום המועשר שבחזקתן נכון לסוף 2003 (אלברייט ואחרים, 1997). אצל רוב המדינות, הפלוטוניום או האוראניום נמצאים בתוכניות אזרחיות להפקת חשמל. a.

הנתון המופיע בטבלה 2, שהוא המספר האפשרי של פצצות גרעין שניתן לייצר ממאגרים קיימים של פלוטוניום או אוראניום מועשר נע בין אחד לעשרות אלפים. יצאנו בטבלה 2 מהנחה שנחוצים 10 קילוגרמים של פלוטוניום לכל ראש חץ. אולם לא הבחנו בין פלוטוניום שהופרד ממוטות הדלק לכזה שטרם הופרד. כמו כן, לא הבחנו בין פלוטוניום שהועשר באיזוטופ המועדף, 239Pu לפלוטוניום אחר. בכלי הנשק המיוצרים בארה"ב וברוסיה יש על פי ההערכה בין שלושה לארבעה קילוגרמים; נשמעו גם טענות כי בפצצות ההודיות יש חמישה ק"ג פלוטוניום בממוצע. במקרה של פצצות אוראניום, השתמשנו באומדן של 25 ק"ג לפצצה. אוראניום מועשר קיים בדרגות שונות של העשרה של האיזוטופ 235U, ולא הבחנו במדויק בין חומר בדרגת העשרה צבאית ודרגות נמוכות יותר. עם זאת, מרגע שאוראיום הועשר לדרגה גבוהה, רוב העבודה הדרושה כדי להגיע לדרגת העשרה צבאית כבור בוצעה, ובאוראניום המועשר עצמו ניתן להשתמש בפצצות. ישנן כרגע שמונה מדינות המחזיקות בנשק גרעיני, אחת (צפון קוריאה) המרכיבה כלי נשק כאלה ואחת (איראן) שעל פי החשד מחפשת להשיג נשק כזה בצורה פעילה ביותר. עוד 32 מדינות מחזיקות בחומר בקיע ממנו ניתן להכין נשק גרעיני.

a כולל פלוטוניום מוקרן ולא מוקרן. כולל אוראניום מועשר בכל דרגות ההעשרה. כולל חומר שברשות המדינה אבל לא בתחומיה. השמטנו את 237Np ו-Am שגם בהם ניתן לשמש לצרכים צבאיים.
b <NPT מציין שהתוכנית נזנחה לפני, או לא יאוחר מהחתימה על האמת ל