אפלה גרעינית
language

השפעות אקלימיות ובריאותיות של מלחמה גרעינית אזורית

מאמר זה הוצג כהצהרה מטעם הארגון רופאים בינלאומיים למניעת מלחמה גרעינית, במהלך המושב השני של ועדת ההכנה לועידת הסקירה של אמנת אי הפצת הנשק הגרעיני של 2010.

מזמני הכנס
  • ג'ון לורנץ, רופאים בינלאומיים למניעת מלחמה גרעינית
  • ד"ר לרפואה איירה הלפאנד, פבלמ"ג, רופאים למען אחריות חברתית – ארה"ב
  • סטיבן סטאר, שדולן, רופאים למען הישרדות גלובלית – קנדה
  • ג'ון האלאם, עורך Nuclear Flashpoints
  • נואם: ד"ר גונאר ווסטברג, פבלמ"ג

האפשרות של חורף גרעיני – קירור גלובלי הרה אסון שייגרם מפליטת עשן ופיח מפיצוץ אלפי כלי נשק גרעיניים ויביא לקריסת מערכת תמיכת החיים הסביבתיות של כדור הארץ – תרמה רבות להכרה של ארה"ב ושל ברית המועצות לשעבר כי במלחמה גרעינית לא ניתן לנצח ואסור לפתוח בה.

בעוד שסכנה זו נראית רחוקה, היא לא נעלמה. הסכמי הפחתת נשק בין ארה"ב לרוסיה הפחיתו בשני שליש את כמות הנשק הגרעיני במאגרי העולם מאז תוארה האפשרות של חורף גרעיני לראשונה בשנות ה-80'. עם זאת, עדיין ישנם מעל 25,000 כלי נשק גרעיניים בעולם, די והותר לגרום לחורף גרעיני פעמים רבות.

אולם עד לאחרונה, שררה הנחה בלתי בדוקה לפיה מלחמה אזורית קטנה יותר, בעוד שתגרום לכמות בלתי ניתנת לעיכול של מיליוני קורבנות והרס מקומי חסר תקדים, לא יגרום להשפעה סביבתית ברמה העולמית. הנחות אלה הופרכו במחקרים קליניים שבוצעו על ידי מדעני אקלים אשר הגיעו למסקנה כי מלחמה גרעינית בה יתפוצצו לא יותר ממאה פצצות גודל של הירושימה – כ-0.3% מכלל מאגר הנשק הגרעיני העולמי – עלולה להביא להשפעות מחרידות, לטווח ארוך על האקלים העולמי.

במצגת זו נסכם בקצרה מאד את ממצאיהם של מהדענים האמריקאים ריצ'ארד ב. טורקו, או.ב.טון, אלאן רובוק ועמיתיהם 1, 2 ו-3 כמו גם הלשכות בריאות ציבורית שהסיקו ממחקריהם חברי פבלמ"ג. אנו דוחקים בכם לקרוא את המחקרים המלאים, ונשמח להפנות אתכם לאתרים ברשת שם תוכלו להוריד אותם.

המחקרים בדקו את השלכותיה של מלחמה אזורית בדרום אסיה, תוך שימוש במספרי כלי נשק הקיימים במאגר המשותך של הודו ופקיסטן. התרחיש הזה הוא רק דוגמא. בנוסף לתשע המדינות שכבר מחזיקות בנשק גרעיני, 32 נוספות מחזיקות בדי חומר בקיע כדי ליצור אחד כזה, דבר המציב מספר אזורים אחרים בעולם בסכנת מלחמה גרעינית בסדר הגודל שנדון כאן, במקרה שמשטר אי ההפצה יקרוס. האוכלוסיה והכלכלה בהודו ובפקיסטן מרוכזים בערי ענק, שמן הסתם יהוו מטרה במלחמה גרעינית. בחינה של התוצאה הסבירה מחילופי מהלומות גרעיניים בדרום אסיה, בהם ייעשה שימוש ב-100 פצצות ה-15 קילוטון שבמאגר המשותף של הודו ופקיסטן, מראה כי להתנגשות כזו תהיה השפעה הרסנית מיידית, כולל הרג 20 מיליון בני אדם, שהם כמעט מחצית מכלל ההרוגים ברחבי העולם בשש שנות מלחמת העולם השנייה. בנוסף, יהיו השפעות כלכליות אדירות היות שערי הענק שייפגעו מן הנשורת האטמוספירית יינטשו, קרוב לוודאי, לזמן בלתי מוגבל.

איומות ככל שתהיינה ההשפעות האזוריות הללו, ייתכן מאד שההשלכות האקלימיות העולמיות של עימות שכזה יגמדו אותן.

עשן ופיח כתוצאה מסופות אש עירונים שייגרמו על ידי הפיצוצים הגרעיניים המרובים – 1-5 טונות מעוקבים – יעלו על הטרופוספירה העליונה, ושם, בשל החום האטמוספרי, יוזרקו עמוק אל תוך הסטרטוספירה. ענן הפיח שייווצר יחסום את אור השמש, דבר שיוביל להתקררות ניכרת ולהפחתה בכמות המשקעים העולמית למשך למעלה מעשור. תוך עשרה ימים מן הפיצוצים, תהיה צניחה של 1.25 מעלות בטמפרטורת פני השטח הממוצעת בעולם. במהלך השנה שלאחר מכן, חזויה צניחה של 10% בכלל כמות המשקעים העולמית והפחתה ניכרת באורכו של מונסון הקיץ באסיה. אפילו כעבור עשר שנים, תהיה התקררות קבועה של כחצי מעלה לשנה בטמפרטורת פני השטח. תוך ימים יהפכו מעלות החום ברחבי כדור הארץ לנמוכות יותר מאלה ששררו בתקופת הקרח הקטנה הקדם-תעשייתית, שנמשכה בערך מ-1400 עד 1850).

כדי להחמיר את העניינים, כמויות שכאלה של עשן שיזרמו לסטרטוספירה יגרמו להפחתה אדירה בשכבת האוזון המגוננת של כדור הארץ. מחקר שפורסם באפריל 2009 על ידי האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב, תוך שימוש בתרחיש דומה בו יתפוצצו 100 פצצות בגודל הירושימה, מראה אובדן אוזון בשיעורים של מעל 20% בכלל העולם, 25-45% בקווי הרוחב האמצעיים ו-50-7-% בקווי רוחב גבוהים בחצי הכדור הצפוני שיימשכו לאורך חמש שנים נוספות. העלייה שהדבר יגרור בקרינה העל-סגולה תשפיע קשות על הבריאות האנושית.

שינויי האקלים הפתאומיים החזויים על ידי מחקרים אלה ישפיעו בצורה ניכרת על התפוקה החקלאית. עונת הגידול תתקצר ב-10 עד 20 יום ברבים מאזורי גידול הדגן החשובים של העולם, דבר שעלול לחסל כליל יבולים שלמים שלא יספיקו להבשיל. ייתכן גם שלא יהיה מנוס מלהשמיד כמויות גדולות של מזון ולהוציא אזורי גידול נרחבים מכלל פעילות בשל זיהום רדיואקטיבי.

כרגע ישנם יותר מ-800 מיליון בני אדם ברחבי העולם הובלים מתת-תזונה כרונית ומאות מיליונים נוספים חיים במדינות התלויות בדגן מיובא. אפילו ירידה צנועה אך פתאומית בתפוקה החקלאית העולמית עלולה לגרור עליות יכרות במחיריהם של מוצרי מזון בסיסיים, ומשם לבהלה של אגירת מזון ברחבי העולם – שתי תופעות שתהפוכנה את המזון לבלתי נגיש עבור אנשים עניים ברוב חלקי העולם. בעוד שלא ניתן לחזות בדיוק את היקפו של הרעב העולמי שיבוא בעקבות מלחמה גרעינית אזורית, נראה סביר לחשוש מפני נתוני מוות כלליים של עד מיליארד בני אדם מרעב לבד. רעב בקנהמידה שכזה יוביל גם להתפרצות מחלות מידבקות, וייצור פוטנציאל אדיר למלחמות וסכסוכים אזרחיים.

נכון לאמצע אוגוסט אשתקד, מאגרי הדגן העולמיים עמדו על 322 מיליון טונות, כשהצריכה השנתית העולמית עומדת על 2,098 טונות. במונחים של ימי צריכה, קיימים במאגרים העולמיים כ-55 ימי צריכה, פחות מאשר בכל זמן אחר בחמישים השנים האחרונות, ונמוך במידה דרמטית מ-120 ימי הצריכה שהיו קיימים במאגרים בשנות ה-80' וה-90'.

מאגרים אלה אינם מספקים כל גיבוי משמעותי במקרה של ירידה חדה בתפוקה העולמית. בתרחיש שכזה, נצפה לראות עליות גדולות בהרבה במחירי הדגנים בעולם. עליות אלה יהוו נטל בלתי נסבל על מדינות שלמות המייבאות חלקים נכבדים ממזונן ויהפוך את המזון הבסיסי ביותר למותרות בלתי אפשריות עבור מאות מיליוני בני אדם, הנמצאים גם כך במצב של תת-תזונה בדיוק בשל חוסר יכולתם לרכוש מזון מזין אפילו במחירים הנוכחיים. בנוסף סביר להניח שנראה אגירת מזון בקנה מידה עולמי. במקרה של מלחמה גרעינית אזורית, המדינות המייצאות דגנים יעמדו בפני אובדן עצום של יבולים ובפני תחזית של יבולים גרועים למשך השנים הבאות. סביר להניח שהן תסרבנה לייצא את העודפים שיהיו להן, וישמרו אותן לתצרוכת פנימית.

בלתי אפשרי, כמובן, לחזות בדיוק את היקפו המדויק של הרעב העולמי שיבוא בעקבות מלחמה גרעינית אזורית. אולם סביר להסיק כי מעטים מבין 800 מיליון האנשים שכבר סובלים מתת-תזונה יצליחו לשרוד אם תצרוכת המזון הלוקה גם כך שלהם תקטן אפילו ב-10% למשך שנה. אם יבולים עקרים ומחסור במזון יימשכו לכמה שנים, גורלם של אנשים אלה ייחרץ בוודאות.

יש לשקול גם שתי סוגיות נוספות. תחילה, ערי הענק העצומות של העולם המתפתח, צפופות, נעדרות לעתים קרובות סניטציה בסיסית אפילו בזמנים טובים, יחוו כמעט בוודאות התפרצויות גדולות של מחלות מידבקות, ומחלות כגון דבר, שלא היו כה נפוצות בשנים האחרונות, עלולות להפוך שוב לאיומים בריאותיים ראשונים במעלה.

שנית, פוטנציאל אדיר למלחמות אזרחים וסכסוכים אזרחיים ייווצר על ידי רעב בקנה מידה שכזה. בתוך אומות שיחוו רעב רחב היקף, יהיו כמעט בוודאות מהומות מזון, והמאבק על משאבי מזון מוגבלים ממילא עלולים לשמש כדלק על איבות אתניות ואזוריות. בין אומות, סכסוכים מזויינים נראים כתוצאה סבירה היות שאומות התלויות ביבוא ינקטו בכל אמצעי שיזמדן לידיהן כדי לשמור על גישה למקורות מזון.

באותה מידה בלתי אפשרי להעריך את התמותה העולמית הצפויה כתוצאה ממחלות וממלחמות נוספות שמלחמה גרעינית מקומית ו"מוגבלת" זו עלולה לגרום, אבל בהינתן ההיקף העולמי של השפעות האקלים, מספר ההרוגים מגורמים אלה עלול בהחלט להגיע למאות מיליונים.

ממצאים אלה, אף שיש לחדד ולהשביח אותם, מציגים טיעון להערכה מחודשת ויסודית של תפקיד הנשק הגרעיני בעולם, ולאורם יש לקיים את הדיונים וההצעות הנוגעים לסיבוב הנוכחי של הסכמי אי ההפצה. אפ אפילו מלחמה גרעינית קטנה יכולה להצית אסון עולמי, התגובה הישימה היחידה היא לאסור כליל על קיומו של נשק גרעיני.

1 Toon, Owen B., Richard P. Turco, Alan Robock, Charles Bardeen, Luke Oman, and Georgiy L. Stenchikov, 2007: Atmospheric effects and societal consequences of regional scale nuclear conflicts and acts of individual nuclear terrorism. Atm. Chem. Phys., 7, 1973-2002.
2 Robock, Alan, Luke Oman, Georgiy L. Stenchikov, Owen B. Toon, Charles Bardeen, and Richard P. Turco, 2007: Climatic consequences of regional nuclear conflicts. Atm. Chem. Phys., 7, 2003-2012.
3 Helfand, I An assessment of the extent of projected global famine resulting from limited ,regional nuclear war, Royal Society of Medicine, October 3, 2007.