אפלה גרעינית
language

המלחמה הקרה הפשירה רק במעט

מאת סטיבן סטאר

המאמר התפרס במקור בקולומביה טריביון (Columbia Tribune)

*הערה לקוראים: העיתון שינה את הכותרת המקורית שלי ללא רשותי. הכותרת היתה:

המלחמה הקרה לא הסתיימה:
הרתעה גרעינית לעומת התפרקות מנשק גרעיני

בסיכום ועידת הפסגה של אפריל 2008, הסכימו הנשיאים ולדימיר פוטין וג'ורג' וו. בוש כי המלחמה הקרה הסתיימה וכי מאורע נוסח משבר הטילים של קובה "לא יעלה על הדעת עוד". בסמוך לכל אחד מן הנשיאים עמד קצין מצבא ארצו, שהחזיקו כל אחד מזוודה ממנה יכול נשיאו להעביר במהירות הוראת שיגור אשר, תוך כשלוש דקות, תגרום למאות טילים בליסטיים החמושים באלפי ראשי קרב גרעיניים לפתוח במעופם בן שלושים הדקות מארה"ב לרוסיה או להיפך.

על אף הצהרות הידידות הפומביות, ארה"ב ורוסיה ממשיכות לפעול על פי מדיניות המניחה כי על צד עשוי להורות על מתקפה גרעינית נגד השני. אי יכולתן לשים קץ לעימות המלחמה הקרה שלהן גורמת לשתי האומות יחד להמשיך ולהחזיק בלפחות 2,600 ראשי קרב גרעיניים אסטרטגיים במצב כוננות גבוהה ומוכנות לשיגור, שמשימתן העיקרית ממשיכה להיות השמדת כוחות הגרעין, התשתית התעשייתית והמנהיגים הצבאיים והאזרחיים של הצד שכנגד.

רוב האמריקאים אינם מודעים לכך שכלי הנשק הללו קיימים. אין להם מושג שראש קרב גרעיני בודד, המתפוצץ מעל עיר או אזור תעשייתי, עלול להצית סופת אש אדירה על פני שטח כולל של 100 עד 150 ק"מ רבועים. המאגרים הגרעיניים העצמומים הוסתרו ביעילות מעין הציבור והוסרו מתודעת הציבור, דבר שהקל על נשיאים אמריקאים ורוסים להצהיר בחיוך על "שלום בזמננו".

משבר טילים נוסף נוסח קובה אולי "לא יעלה על הדעת", אולם העימות הגרעיני הנמשך בין ארה"ב לרוסיה מבהיר שהוא בוודאי לא בלתי אפשרי. למרות הבטחות הנשיאים, היחסים בין וושינגטון למוסקבה גרועים כיום מאשר בכל זמן מאז נפילת ברית המועצות. והנשק הגרעיני נותר בלב המחלוקת האמריקאית-רוסית.

אחד-עשר חודשים לפני הפסגה של אפריל 2008, פוטין חשף ניסויים של טיל בליסטי חדש המסוגל לשאת ראשי קרב גרעיניים רבים, וזאת בתגובה לפרישה המתוכננת של מערכת אמריקאית חדשה נגד טילים במזרח אירופה. בו אמר שהמערכת מיועדת ליירט טילים איראניים המופנים נגד אמריקה. רוסיה טוענת כי אין לאיראן טילים לטווח רחוק ולא סביר שיהיו לה בקרוב – ואפילו אם היו לה, הרי שהאתרים המוצעים לרדאר ולכני טילי היירוט האמריקאים ממוקמים מאות קילומטרים צפונה ממיקומם המיטבי לצורך מטרה זו.

עם זאת, המערכת האמריקאית תהיה נקודה מושלמת למעקב אחר טילים בליסטיים גרעיניים רוסיים המוצבים באירופה. רדאר בתדר X בצ'כיה וטילי יירוט בפולין אמורים להיות ממוקמים בין 1,300 ל-1,600 ק"מ ממוסקבה. אילו היה המצב הפוך, היה הדבר דומה להצבת טילים רוסיים על גדות אגם סופריור בצפון אמריקה. רוסיה רואה במערכת האמריקאית המוצעת איום ישיר על כלי הנשק הגרעיני האסטרטגיים שלה, ומאיימת לכוון את הטילים שלה לעבר הבסיסים בצ'כיה ובפולין שם אמורה המערכת להיות מוצבת.

הטיעונים הרוסיים נתמכים על ידי שני פיזיקאים אמריקאים מוערכים, ג'ורג' לואיס ותיאודור פוסטול. הם אומרים כי מערכת ההגנה האמריקאית תהיה מסוגלת לעקוב וליירט כמעט כל טיל רוסי שישוגר לעבר ארה"ב מאתרי שיגור ממערב להרי אוראל. הפיזיקאים אומרים כי הסיבה הברורה היחידה לבחירה במזרח אירופה כאתר להצבת טילי יירוט היא להציב טילי ייורט אמריקאיים סמוך לרוסיה, ובכך להוסיף את הרדאר והטילי היירוט המוצבים באירופה כשכבה במערך הגנת הטילים היבשתי המתהווה של ארה"ב.

רוסיה גם חשה מאוימת ביותר מן המאמצים הבלתי פוסקים הרחיב את ברית נאט"ו ולהקיף את רוסיה בבסיסי צבא אמריקאיים. למרות התנגדות רוסית קולנית, הנשיא בוש המשיך עד יומו האחרון בתפקיד לעמוד על כך שהרפובליקות הסובייטיות לשעבר אוקראינה וגאורגיה תורשינה להצטרף לברית נאט"ו. אם כך יקרה, יוצבו כוחות נאט"ו על גבולות רוסיה. אם תסכים אוקראינה להצטרף לברית נאט"ו ותקבל את הצבתן של מערכות הגנה נגד טילים מתוצרת ארה"ב בשטחה, מאיימת רוסיה לכוון לעברה טילים גרעיניים.

נאט"ו, אשר החלה כברית אנטי-סובייטית, תקועה במנטליות של המלחמה הקרה הרואה ברוסיה את האויב וממשיכה להחזיק בנשק גרעיני כאופציה צבאית ראשית. ארבע מאות ושמונים פצצות גרעין אמריקאיות (כוח גדול יותר מכלל המאגר הגרעיני של צרפת, בריטניה, סין או ישראל) מאוחסנות בשמונה בסיסי נאט"ו באירופה. כלי הנשק האמריקאיים הללו המוצבים בחזית המערכה, מיועדים על פי תוכניות המתקפה הגרעינית של נאט"ו לפגיעה במטרות במזרח התיכון או ברוסיה.

המלחמה הקרה לא תסתיים באמת עד שארה"ב ורוסיה לא תורדנה את כוחות הגרעיון שלהן ממצב כוננות גבוהה ומוכנות לשיגור, ובכך תשמנה קץ לעימות הגרעיני ביניהן. דבר זה בוודאי לא יקרה כל עוד ממשיכה ארה"ב לדחוף להרחבת נאט"ו בעודה מתעלמת מחששותיה של רוסיה בנוגע למערכת ההגנה נגד טילים המתוכננת שלה.

סטיבן סטאר הוא כותב עצמאי שמאמריו פורסמו בידיעון המדענים האטומיים ועל ידי מכון מוסקבה לפיזיקה והמרכז הטכנולוגי לבקרת נשק, מחקרי אנרגיה וסביבה. הוא פרש לאחרונה מעיסוק ברפואה על מנת לעסוק בחינוך ובייעוץ בנושאי נשק גרעיני.

התאבדות אינה הגנה

אפילו אם ישנה הנשיא אובמה את המדיניות הצבאית התוקפנית של הממשל הקודם, תידרש חשיבה חדשה בכדי לסיים באמת את העימות הגרעיני האמריקאי-רוסי. זאת משום שהרתעה גרעינית נותרת אסטרטגיה מבצעית ראשית של ארה"ב ושל רוסיה – ושל כל מדינה אחרת המחזיקה בנשק גרעיני. הרתעה מספקת את התירוץ ההגיוני להמשך קיומם של כל מאגרי הנשק הגרעיני.

המילון הצבאי של משרד ההגנה האמריקאי קובע כי "הרתעה היא מצב נפשי הנגרם מקיומו של איום אמין בפעולת-נגד בלתי נסבלת". ה"איום האמין" המוצב כעת מצד כלי נשק גרעיניים מבצעיים של ארה"ב ושל רוסיה שווה לפי 1,000 מכל הפצצות שפוצצו במהלך כל מלחמת העולם השנייה. ברור למדי כי "פעולת הנגד הבלתי נסבלת" הצפויה מצד כלי הנשק הללו כרוכה בהשמדת רוב בני האדם בעולם.

מנהיגים צבאיים ואזרחיים רבים הנותנים מבטחם בהרתעה מאמינים שאין כל נתיב מציאותי לחיסולו ואיסורו של הנשק הגרעיני. השאלה שהם נמנעים מלשאול היא מהי התוצאה הסבירה לאורך זמן של שתי גישות אלה? האם מסוכן יותר בסופו של חשבון להמשיך בהחזקת מאגרי נשק גרעיני הנשלטים על ידי מדיניות של הרתעה, או שמא במקום זאת לחתור בכנות לעולם חופשי מנשק גרעיני?

אלה הרואים את התחזוקה המתמדת של נשק גרעיני כמועילה ולגיטימית נוטים לרוב להתייחס לאיסור על נשק גרעיני כמטרה "מערערת יציבות", ומניחים ככל הנראה שהרתעה תמנע מלחמה גרעיני לעד. אולם האופטימיות שלםה לטווח הארוך אינה נתמכת על ידי ההגיון ולא על ידי ההיסטוריה.

הרתעה תפעל רק כל עוד כל הצדדים נותרים רציונליים ומפחדים מן המוות. אולם קבוצו קיצוניות רבות אינן נרתעות מכל איום אמין בתגמול, יהא האיום כביר ככל שיהיה. וההיסטוריה מלאה בדוגמאות למנהיגים לא רציונליים והחלטות שהובילו למלחמה. כלי נשק גרעיניים, בשילוב עם חולשות אנוש, הופכות את המלחמה הגרעינית לא רק לסבירה, אלא בטווח הארוך לבלתי נמנעת.

אם המטרה העליונה של מדיניות הביטחון הלאומי היא להבטיח את הישרדות האומה, הרי שיש לראות בחתירה אל היעד הזה באמצעות הרתעה גרעינית כישלון גמור. מפני שההרתעה נבנתה בלא שים לב לגבול הגיוני הנובע מגודלם והרכבם של כוחות צבאיים, נוצרו עשרות אלפי כלי נשק גרעיניים. הם עדיין מוכנים וממתינים בסבלנות להשמיד לא רק את האומה שלנו, אלא כל אומה בעולם.

מחקרים שבוצעו לאחרונה חוזים כי השריפות שיווצרו כתוצאה מפיצוץ מחצית מאגר הנשק הגרעיני של ארה"ב ושל רוסיה ייצרו 50 מיליון טונות של עשן, שילו אל הסטרטוספירה ויחסמו את רוב אור השמש מהגעה לכדור הארץ. האפלה הגרעינית שתיווצר תגרום למעלות החום ברחבי העולם לצנוח לרמות נמוכות כמו שהיו לפני 18,00 שנה, בשיא עידן הקרח הקודם, או אף יותר. האפלה תימשך שנים רבות, דבר שיהפוך כל גידול חקלאי לבלתי אפשרי למעשה, ויגרום לקריסת המערכת האקולוגית הרגישה ממילא של כדור הארץ.

לכן ההשלכות של כשל בודד בהרתעה עלולות להוות את סוף ההיסטוריה האנושית. מלחמה גרעינית גדולה תהפוך את החיים בכוכב הלכת שלנו לבלתי אפשריים. אפילו עימות בין הודו לפקיסטן, בו יתפוצצו פחות ממחצת האחוז של כלל מאגר הנשק הגרעיני בעולם, צפוי על פי האומדנים לגרום להפרעות הרות אסון באקלים העולמי. במלחמה גרעינית לא ניתן לנצח ואסור שתתרחש.

מנהיגים הבוחרים "להגן" על אומותיהם בנשק גרעיני חייבות להכיר בעובדה שמלחמה גרעינית היא מעשה אובדני ולא אפשרות של ממש אם הכוונה היא שאזרחיהם ישרדו. התאבדות אינה הגנה.

אם נבחר לקבל את הקביעה כי "אין כל דרך מציאותית להגיע לעולם חופשי מנשק גרעיני", הרי שאנו דנים את ילדינו לעתיד קודר ביותר. במקום זאת, עלינו לדחות את השקפת העולם הזו של המאה ה-20, שממשיכה להדהיר אותנו אלי תהום, על ידי הבנה שעצם קיומם של כלי נשק גרעיניים מציבה איום בפני קיום המין האנושי.