אפלה גרעינית
language

הורדת נשק גרעיני מכוננות

הורדה מכוננות מכניסה שינויים הפיכים לכלי נשק גרעיניים על מנת להאריך את משך הזמן הדרוש להפעיל את הנשק בקרב. מכיוון שאלפי ראשי חץ גרעיניים המוצבים על גבי טילים בליסטיים נותרים בכוננות גבוהה, ניתנים לשיגור תוך דקות ספורות בלבד, הוצע לנקוט בהורדה מכוננות בכדי להפחית את הסיכון שייעשה בנשק זה שימוש מכוון או בשגגה.

הורדה מכוננות יכולה לשמש לצורך יישום מיידי של הסכמי בקרת נשק גרעיני. הסכמי בקרת נשק יוצרים לוח זמנים על פיהם יש להכניס שינויים בלתי הפיכים (במערכות נשק (במטרה להפחית אל לחסל לגמרי את המערכות מסוג זה), אולם שינויים אלה בדרך כלל מתרחשים על פני תקופה של מספר שנים. הורדה מכוננות יכולה ליישם במהירות את כל טווח ההפחתות שבמסגרת המו"מ באופן הפיך (שכעבור זמן יוכל להיעשות בלתי הפיך), ובכך לממש את יתרונות ההפחתות הנדונות הרבה יותר מהר.

הועלתה הצעה כי כלי נשק שהורדו מכוננות יסווגו בשתי קבוצות או שלבים לפחות. נשק שהורד מכוננות בדרגה 1 ידרוש לפחות 24 שעות להחזיר את הנשק שוב למצב של כוננות גבוהה, וימנע אפשרות או מדיניות של שיגור על פי התרעה, דבר שיהפוך לבלתי אפשרית את פריצתה של מלחמה גרעינית בשוגג בשל התרעה כוזבת של מערכת ההתרעה המוקדמת.

יישום הורדה מכוננות

ישנן דרכים רבות בהן אפשר להוריד כלי נשק גרעיניים מכוננות. כמה מן הדרכים המוצעות כרוכות בהצבת מחסומים גדולים ונראים לעין על פתחי מגדלי השיגור של הטילים, אותם יהיה קשה להזיז במהירות ושעליהם יהיה קל לפקח באמצעות צוותי מפקחים באתר עצמו או באמצעים טכניים לאומיים (לוויינים), בהסרתם או הכנסת שינויים במנגנונים של מתגי הירי כדי למנוע שיגור מהיר, הסרת סוללות, גירוסקופים או מנגנוני הנחיה מרקטות או כלי נחיתה, והסרת ראשי חץ מן הטילים ואחסונם באתר נפרד ומבוקר.

ניתן למצוא אמצעים טכניים כדי לאפשר בקרה תכופה שתוכיח כי הטילים אינם מהווים איום מיידי. המכשול העיקרי בפני הורדת נשק גרעיני מכוננות היא חוסר האמון בין אומות חמושות בגרעים והיעדר הרצון הפוליטי להתגבר על חוסר אמון זה.

הורדה מכוננות עשויה לחייב מו"מ מקדים והליכי אימות בכדי להשיג הפחתת כוחות סימטרית בשני הצדדים. עם זאת, הורדה מכוננות יכולה להתרחש במהירות אם קיים די רצון פוליטי. לדוגמא, ב-1991 הביאו היוזמות הגרעיניות הנשיאותיות של בוש וגורבצ'וב להורדה מכוננות של מפציצים אסטרטגיים בארה"ב ובברית המועצות ולאפסון כלי נשקם, כמו גם הוצאתם המוקדמת לגמלאות של 503 טילים בליסטיים בין-יבשתיים, בכלל זה 134 בעלי יותר מראש חץ אחד שהיו מיועדים להוצאה מפעילות תחת הסכמי START. התהליך הוביל בסופו של דבר להפחתה של 17,000 כלי נשק גרעיניים טקטיים שכבר הוצבו בעמדות שיגור – ההפחתה הגדולה ביותר במאגרי הנשק הגרעיני עד היום.

נשק גרעיני בכוננות גבוהה נמצא כעת תחת מתקפה מצד כמה מן המדינות החתומות לאמנה נגד הפצת נשק גרעיני. ב-2007 יזמו ניו זילנד, שווייץ, צ'ילה וניגריה הצעת החלטה באומות המאוחדות הקוראת להורדת כל הנשק הגרעיני מרמת כוננות גבוהה. (ראו http://www.reachingcriticalwill.org/political/1com/1com08/res/L5.pdf ). ב-2007, ההצעה עברה ברוב של 139 לעומת 3. וב-2008 ברוב של 141 לעומת 3. בשני המקרים, שלוש המתנגדות היו ארה"ב, בריטניה וצרפת.

על ארה"ב ורוסיה לראות בהצעות הנוכחיות הזדמנות להוכיח רצון טוב לשים קץ לסכנה הבלתי נסלחת של פריצת מלחמה גרעינית בשוגג, המוצבת מצד אלפי כלי הנשק הגרעיניים שלהם, המוצבים בכוננות גבוהה ומוכנים לשיגור. באם יבחרו לעבוד יחד עם מדינות נטולות נשק גרעיני ולהוריד את מאגרי הנשק הגרעיני שלהן מכוננות, הן ישימו סופסוף קץ לעימות הגרעיני שלהן, נחלת המלחמה הקרה, ויצאו באמת ובתמים לעבר עתיד חופשי מנשק גרעיני כליל.